ביופסיה בעקבות ציסטות או נגעים בחלל הפה: כל מה שצריך לדעת

שתפו:

ציסטה, הינה סוג של גידול, אשר יכולה להתפתח סביב לשיניים או ללא קשר לשיניים. מאתרים אותה בעזרת צילום/הדמיה. האם וכיצד מסירים את הציסטה או הנגע? ומדוע חשוב לשלוח דגימה ממנה לביופסיה?

הציסטות הנפוצות מופיעות סביב שיניים שעברו טיפולי שורש או מסביב לכותרות שיני בינה. הציסטות הנדירות יותר, מופיעות ללא קשר לשיניים.

הטיפול בציסטה או הנגע נקבע בהתאם למיקום, לגודל, למידת ההפרעה ולקשר לאיברים הסמוכים. הטיפול המקובל בנגעים ובציסטות נעשה בגישה כירורגית, תוך הרדמה מקומית והסרה בעזרת גירוד וכריתה. ברוב המוחלט של המקרים ציסטה היא תופעה שפירה.

לאחר כריתת הציסטה, החומר שהוצא נשלח לבדיקה מיקרוסקופית ע"י פרופסור לפתולוגיה של הפה.

איך נעשית הביופסיה?

הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית, ובמהלכה חותכים ומסירים את הציסטה או הנגע וסוגרים את החתך שנוצר בעזרת תפרים נספגים. התהליך קצר ואורך מספר דקות ולא חשים בכאב, אודות להרדמה המקומית. את הנגע או הציסטה (שנכרתו) שולחים לבדיקה פתולוגית. לאחר כשבועיים מתקבלות התוצאות ולפיהם נקבעת תכנית טיפולית המשכית, לפי הצורך. לתוצאות יש חשיבות רבה כיוון שבהתאם אליהן ניתן לבדוק את מקור הבעיה להופעת הנגע/ציסטה וכן את סיכויי הישנותה וכן הסוג הספציפי שלה.

שתפו: